נָכוֹן, אָז – בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן – דִּבַּרְנוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה… בַּבֹּקֶר הוּא נִפְרַדְנוּ – וּלְעוֹלָם * נָכוֹן. כָּךְ הִסְתַּיֵּם אֵצֶל כֻּלָּנוּ פָּרַק, וְכָךְ פֶּרֶק שָׁלֵם שֶׁל חַיִּים אֶל הַתְּהוֹמוֹת שֶׁל הַשָּׁקֵט נָפַל – וְנִבְלַע * וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין עוֹד חִיּוּךְ… אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת… אֲפִלּוּ שֶׁבָּרוּר שֶׁהָאֶבֶן אִלֶּמֶת, וְאַף פַּעַם לֹא תּוֹצִיא מִלָּה… * וּבְלִי סָפֵק: הֵם עוֹמְדִים דֹּם בְּמִסְדַּר הַנֶּצַח – וְתָמִיד, תָּמִיד, כְּשֶׁנַּבִּיט בָּהֶם הֵם עוֹלִים בַּסֻּלָּם * הֵם אִתָּנוּ – כְּמוֹ אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ… כְּמוֹ לֹא הִתְפּוֹצְצָה חֲגוֹרַת הַנֶּפֶץ הָרִאשׁוֹנָה, וְהַשְּׁנִיָּה… * וְכֻלָּנוּ נָעִיד: הֵם תָּמִיד מוּל עֵינֵינוּ, כְּמוֹ בָּאִים – בָּרֶגַע הֲכִי לֹא צְפוּי – וְאַחַר-כָּךְ שׁוּב נֶעֱלָמִים אֶל תּוֹךְ הָאֹפֶק כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ אֳנִיָּה… * וְהָרֵי סְפִינַת הַזִּכְרוֹנוֹת תָּמִיד מַפְלִיגָה וְנִסְחֶפֶת – בִּנְהַר הַדְּמָעוֹת אוֹ בְּסוּפוֹת הַגַּעְגּוּעַ * וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁגַּם אַחֲרֵי שָׁנִים הֵם מְלַוִּים אוֹתָנוּ כְּצֵל נִסְתָּר – וְאִישׁ לֹא יַגִּיד שֶׁזֶּה תַּעְתּוּעַ **
נָכוֹן, בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן נָדָם הַלֵּב וְנֶעֶצְמוּ – לְעוֹלָם – שְׁמוּרוֹת הָעֵינַיִם * וַאֲנַחְנוּ מַבִּיטִים מֵאָז אֲלֵיהֶם: מַרְכִּינִים רֹאשׁ אֶל שְׁמָם הֶחָקוּק בָּעוֹפֶרֶת – אוֹ נוֹשְׂאִים מַבָּט אֶל הָאֵינְסוֹף שֶׁל הַשָּׁמַיִם * וּבָרוּר: הַבַּיְתָה הֵם לֹא חָזְרוּ עוֹד, וּלְעוֹלָם לֹא יָשׁוּבוּ לָשֶׁבֶת לְשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת… לַמִּכְנָסַיִם הַקְּצָרִים… לַנַּעֲלַיִם הַגְּבוֹהוֹת… * אֲבָל בְּכָל פַּעַם – כְּמוֹ בָּרָק וְאַחֲרָיו הָרַעַם – הֵם מְסַנְוְרִים וּמְטַלְטְלִים אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ שׁוֹלְחִים לָנוּ שֶׁדֶר אוֹ אוֹת * שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתָנוּ אוֹמְרִים אַחֲרֵיהֶם קַדִּישׁ… שֶׁרָאוּ אֶת הַחֲבֵרִים וְהַמִּשְׁפָּחָה הוֹלְכִים, אִתָּם, בַּשְּׁבִיל – עַד לַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה… * אֲבָל הֵם לְעוֹלָם לֹא מֵתוּ בְּלִבֵּנוּ, וְהֵם חַיִּים – אִתָּנוּ – רַק בִּמְצִיאוּת אַחֶרֶת וְשׁוֹנָה * וּבִסְפֵרָה עֲטוּפָה בְּעַרְפִלֵּי הַדְּמָעוֹת וְהַפְּרָחִים וְהַדֶּגֶל וְהַתְּפִלָּה הָאִלֶּמֶת וְהַשִּׁיר וְהַמַּנְגִּינָה… **
נָכוֹן, בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר יוֹם רִאשׁוֹן כְּמוֹ הִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם וְהִסְתַּחְרֵר וְהִתְמוֹטֵט עָלֵינוּ בִּסְעָרָה * וּבְאוֹתוֹ הַבֹּקֶר הֵם יָצְאוּ לְשָׁבוּעַ חָדָשׁ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ חָזְרָה * אֲבָל הֵם חוֹזְרִים תָּמִיד – בְּלִי שֶׁנִּקְרָא לָהֶם לָשׁוּב… בֶּאֱמֶת, הֲרֵי אֵין צֹרֶךְ שֶׁנַּזְמִין וּנְבַקֵּשׁ… * וְהֵם בַּבַּיִת, מַבִּיטִים אֵלֵינוּ מִן הַתְּמוּנָה שֶׁקָּפְאָה – כְּמוֹ מְחַבְּקִים וְאַחַר-כָּךְ דּוֹקְרִים בְּחֶרֶב אוֹ נוֹגְעִים בִּכְוִיַּת הָאֵשׁ * וּבְעֶצֶם, כְּאִלּוּ לֹא חָלְפוּ חָ"י שָׁנִים… כְּמוֹ לֹא הֵבֵאנוּ אוֹתָם לִמְנוּחַת עוֹלָמִים… כֵּן, כְּאִלּוּ זֶה בִּכְלָל לֹא קָרָה… * אַבָּא עוֹד מַמְתִּין לַטֶּלֶפוֹן, כְּדֵי לְהַקְפִּיץ לַטְּרֶמְפְּיָאדָה… וְאִמָּא, כְּמוֹ מְכִינָה בִּשְׁבִילוֹ אֶת הַמָּרָק הַחַם… וְהָאָח וְהָאָחוֹת מַמְשִׁיכִים – רַק לִכְאוֹרָה – בְּחַיֵּי הַשִּׁגְרָה… * וְהַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ חָיָה אִתָּם – וּסְבִיבָם – בְּמַעְגְּלֵי הַבֹּקֶר וְהַלַּיְלָה וִימֵי הַחֹל וְהַחַג – לֹא רַק בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת אוֹ בְּיוֹם הַשָּׁנָה * וְכֻלָּנוּ, תָּמִיד, בָּאִים אֲלֵיהֶם – הֲרֵי אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ מֵאִתָּנוּ, וְרַק נוֹתְרוּ בְּלִבֵּנוּ בְּבַרְזֶל הַגַּעְגּוּעַ וּבְרַכּוּת הָעֲנָנָה **
לטקס ההתייחדות עם חללי אסון בית ליד