עַנְנֵי הֶעָשָׁן עוֹד מִתַּמְּרִים מֵעַל לְגִבְעוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמַסְתִּירִים מֵעֵינֵינוּ אֶת הָאוֹר וְהַמָּחָר * וְהַדְּמָעוֹת מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁהֵנַחְנוּ בְּמִסְגֶּרֶת שְׁחֹרָה – וְאֶת כָּל מָה שֶׁהוֹתִירוּ לָנוּ לִבְרָכָה * וְשׁוּב אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים אֶל יַקִּירֵינוּ וְאֶל הַפָּנִים שֶׁהִתְרַחֲקוּ אֶל הַנֶּצַח – וּבֵינֵינוּ מַפְרִידָה, עַד עוֹלָם, הַזְּכוּכִית * כָּךְ, כָּל שָׁנָה… כָּךְ גַּם הַשָּׁנָה, כְּשֶׁרוּחַ אִיָּר מְבִיאָה אֶת הָאָבִיב וּכְשֶׁפִּרְחֵי דַּם הַמַּכַּבִּים שׁוּב נִפְתָּחִים… * כָּךְ, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נֶאֱסָפִים לְצַד הַמִּשְׁפָּחָה… וּפוֹגְשִׁים, כְּמוֹ בַּיּוֹם הַהוּא הַמַּר, אֶת הַחֲבֵרִים לְנַשֵּׁק… וְעוֹמְדִים לְיַד הַנֶּכֶד – שֶׁעַכְשָׁו הוּא כְּבָר בַּמַּדִּים… * וְכֻלָּנוּ – בַּמַּעְגָּל הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמְּחַבֵּק – עוֹמְדִים מוּל אֲבוּקַת הַזִּכָּרוֹן, וְשׁוּב – כְּתָמִיד – עֵדִים * לַפֶּלֶא הַזֶּה שֶׁל עַם שֶׁקָּם מֵעָפָר… וּבוֹנֶה אֶת בֵּיתוֹ וְחוֹרֵשׁ אֶת שְׂדוֹתָיו… אֲבָל גַּם אוֹחֵז בְּנֶשֶׁק… * וּבְכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ רוֹשֵׁם – בִּתְעוּזָתוֹ וּבְדָמוֹ – עוֹד פִּרְקֵי מוֹפֵת בְּסֵפֶר הַמּוֹרֶשֶׁת * שֶׁעוֹד לֹא – עוֹד לֹא – נִכְתְּבָה בּוֹ הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהַשּׁוּרוֹת בּוֹ – גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת – הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת * וְהָעֵינַיִם מַבִּיטוֹת עַל כָּל אוֹת וְשֵׁם… – וְהָעֵינַיִם, שׁוּב, בּוֹכוֹת * וַאֲנַחְנוּ כָּאן, מַבִּיטִים בַּשֵּׁמוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בָּעוֹפֶרֶת וְנִצְרְבוּ בָּאֵשׁ – כְּמוֹ מְדַפְדְּפִים דַּף אַחֲרֵי דַּף… כְּמוֹ פּוֹגְשִׁים שׁוּב אֶת אַחֵינוּ הַגִּבּוֹרִים… * וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים, גַּם אִם נִדְמֶה שֶׁהִמְשַׁכְנוּ, בְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר… גַּם כַּאֲשֶׁר שֵׂעָר הַשֵּׂיבָה הֶחְלִיף אֶת בְּלוֹרִיּוֹת הַנְּעוּרִים… * וְהֵם תָּמִיד בֵּינֵינוּ – נוֹכְחִים נֶעֱדָרִים… וְנִרְאִים הֵיטֵב בַּחֲלוֹמוֹת, גַּם מֵאֲחוֹרֵי הַצְּלָלִים שֶׁמִּתְגַּלִּים וְנִסְתָּרִים… * כֵּן, אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים – וְכִי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ חִיּוּכִים שֶׁלֹּא נִגְמָרִים… וְצִלּוּם מִמַּסַּע הַכֻּמְתָּה… וְנִפְנוּף לְשָׁלוֹם בַּתַּחֲנָה… * וְעוֹד אֶלֶף קְרִיצוֹת… וּמִכְתָּב וְשִׁיר וּמִסְרוֹן… וּבְוַדַּאי אֶת הַתְּמוּנָה הַהִיא, הָאַחֲרוֹנָה… * אִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֵיךְ הִסְתַּעֲרוּ אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ בְּלַטְרוּן וּבְמַעֲבַר הַמִּתְלֶה וּבְשַׁעַר הָאֲרָיוֹת וּבְעֵמֶק הַבָּכָא וְאֶל מוּל הַלְּבָנוֹן וּבִבְאֵרִי… * וְאֵיךְ לָחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת… אֵיךְ גְּבוּרַת הַלֵּב גָּבְרָה עַל כָּל מִכְשׁוֹל… וְאֵיךְ בִּשְׁבִילֵנוּ חָצוּ מִדְבָּר וְנָהָר וַעֲמָקִים וְהָרִים… * וּנְסַפֵּר – הֲרֵי שָׁמַעְנוּ אַחַר כָּךְ – אֵיךְ הוֹשִׁיטוּ יָד לְחָבֵר פָּצוּעַ… וְהָיוּ אֶחָד לְמַעַן כֻּלָּם, וְכֻלָּם לְמַעַן אֶחָד… וְכַמָּה הָיוּ בֵּינֵיהֶם – וּבִקְּשׁוּ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ גַּם בֵּינֵינוּ – הָרֵעוּת וְהָאַחֲוָה… * וְאֵיךְ – בַּיּוֹם הַהוּא – הָיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַבִּטָּחוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנִּלְקְחוּ מֵאִתָּנוּ אֶל תּוֹךְ עֲנַן הֶעָשָׁן וְהָאָבָק * כֵּן… עוֹד נְסַפֵּר, אֵיךְ גַּם כַּאֲשֶׁר כָּבוּ עֵינֵיהֶם – לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל הֵם הִדְלִיקוּ, לָנֶצַח, אֶת הָאוֹר * וְכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ – גַּם עַכְשָׁו – נְגוֹלֵל אֶת סִפּוּר חַיֵּיהֶם וּמוֹתָם, אֶת בְּיַשְׁנוּתָם וְאֶת גְּבוּרָתָם. וְנִזְכֹּר **
