אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בָּהֶם – הַיּוֹם, כְּמוֹ תָּמִיד – בַּתְּמוּנָה הַקְּפוּאָה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת שְׁחֹרָה * וּמְנַסִּים – לְרֶגַע אֶחָד, רַק לְרֶגַע – לוֹמַר לָהֶם: הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן אֶתְכֶם, כְּאִלּוּ… כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה * אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בָּהֶם – אֶל הַבֵּן שֶׁתָּמִיד בֶּן תֵּשַׁע-עֶשְׂרֵה… אֶל הָאַבָּא שֶׁיָּצָא, וְלֹא שָׁב מֵהַמִּלּוּאִים… * וְהַמִּלִּים נֶאֱמָרוֹת, כָּל-כָּךְ בְּרוּרוֹת – אֲבָל אֶת מִלְמוּל הַשְּׂפָתַיִם אֵין רוֹאִים * וּמְדַּבְּרִים וּמְסַפְּרִים: מֶה הָיָה אַחֲרֵי הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה… וְאֵיךְ נֶאֶסְפוּ כָּאן כֻּלָּם… וּמִי מַמְשִׁיךְ לְהַגִּיעַ וּלְחַבֵּק וְלִזְכֹּר… * וְאֵיךְ, אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים בִּלְעֲדֵיהֶם – אֲבָל אָבַד לָנוּ, אִתָּם, הַנִּיצוֹץ שֶׁל הָאוֹר * כָּךְ מְדַבְּרִים אִתָּם – כָּל אֶחָד עִם יַקִּירָיו, וְכֻלָּנוּ עִם כֻּלָּם – שֶׁאָהַבְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ… שֶׁאִבַּדְנוּ לָעַד… שֶׁכָּל-כָּךְ בִּקַּשְׁנוּ לְהַחְזִיר… * שֶׁחָשַׁבְנוּ: זֶה חֲלוֹם בַּלָּהוֹת וְסִיּוּט שֶׁעוֹבֵר, וְיָבוֹא הַבֹּקֶר – וְאֶת פְּנֵיהֶם, לְצִדֵּנוּ, שׁוּב יָאִיר * כֵּן, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים אֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ אוֹתָהּ דִּמְמַת אַלְחוּט כּוֹאֶבֶת – וּמִשְׁתַּקְּפִים בִּפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַזְּגוּגִית הַמַּפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְעוֹלָם * וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים בְּמִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם, וְהֵם – הִתְפַּלֵּל הַחַזָּן, וְקוֹלוֹ הַכָּבֵד הִדְהֵד – הֵם יַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם **
הֵם "יַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִים…" – וּבְוַדַּאי זְכוּתָם, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם, תָּגֵן עֲלֵיהֶם – וְעָלֵינוּ * בְּוַדַּאי, לוּ יָכֹלְנוּ – הָיִינוּ הוֹלְכִים אִתָּם, הֲרֵי הֵם לֹא פַּעַם הָלְכוּ בְּדַרְכָּם – וּבְעִקְבוֹתֵינוּ * אַךְ הַלְוַאי – הַלְוַאי – הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם לְעוֹלָם נִמְצָאִים בְּלִבֵּנוּ, וְנוֹתְרוּ חַיִּים בִּשְׁבִילֵנוּ * וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר אִתָּם בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹלְפִים לְיָדָם… בְּעֶצֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים… * וּמִתּוֹךְ הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים: הֵם, שָׁם לְמַעְלָה, עוֹמְדִים בְּמִסְדַּר הַנֶּצַח – וְאֶת דְּבָרֵינוּ שׁוֹמְעִים * וַאֲנַחְנוּ שׁוּב מְסַפְּרִים לָהֶם מַה קָּרָה מֵאָז הַנְּקִישָׁה הַהִיא עַל הַדֶּלֶת… מֵאָז אוֹתוֹ טוּר שֶׁל חֲבֵרִים הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם וּמַמָּשׁ סֵרֵב לַעֲזֹב… * וְגַם כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ הַשָּׁנִים, עִקְבוֹתֵיהֶם לֹא נִטַּשְׁטְשׁוּ בַּמַּדְרֵגוֹת לַבַּיִת, בַּחֲצַר הַנְּעוּרִים וּבְפִתּוּלֵי הָרְחוֹב * וְאֵיךְ אַבָּא לֹא עָמַד בַּצַּעַר, וְסָבְתָא – כַּמָּה קָשֶׁה לָהּ… וְאִמָּא – אֵיךְ עַל פָּנֶיהָ הָרַכִּים חָרְטָה הָעַצְבוּת אֶת מַסְלוּלֵי הַקְּמָטִים… * וְאֵיךְ, אֵיךְ אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים קָדִימָה, אֲבָל, תָּמִיד, אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֲלֵיהֶם – וְאֶל הַשָּׁמַיִם, אוֹ הָאֲדָמָה, עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים * וַאֲנַחְנוּ כְּמוֹ פַעַם מַמְשִׁיכִים בְּאוֹתָן שִׂיחוֹת – בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה… וּבֵין הַחֲלוֹמוֹת… וּבְתוֹךְ פְּקַק הַתְּנוּעָה… * וְזֶה מִתְפַּתֵּחַ, כְּמוֹ תָּמִיד, וְגוֹלֵשׁ לַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים – וּמִסְתַּיֵּם בְּעַיִן לַחָה וּבְדִמְעָה * – – אֵין סָפֵק: סִפַּרְנוּ לָהֶם הַכֹּל – שֶׁהָאָחוֹת נִשְּׂאָה… שֶׁהַחוֹבֵשׁ שֶׁנִּסָּה לְהַצִּיל תָּמִיד מְטַלְפֵּן בְּעֶרֶב הֶחַג… שֶׁהַחֶדֶר נִשְׁאָר כְּמוֹ שֶׁהוּא… וּבִכְלָל – * שֶׁנִּסִּינוּ לְמַלֵּא אֶת הַחַיִּים, וְהַמִּשְׁפָּחָה גָּדְלָה – אֲבָל תָּמִיד יִשָּׁאֵר אֶצְלֵנוּ חָלָל * וְהִתְוַכַּחְנוּ אִתָּם לֹא פַּעַם… וְכָעַסְנוּ שֶׁלֹּא שָׁמַרְנוּ עֲלֵיהֶם קְצָת יוֹתֵר… וּבְוַדַּאי חָשַׁבְנוּ: אִלּוּ לֹא, מַה יָּכֹל הָיָה לִהְיוֹת… * אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְכִּינִים רֹאשׁ אֶל הָאֶבֶן הַלְּבָנָה וּמַבִּיטִים בָּהֶם – הַדְּמָעוֹת מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הָאוֹתִיּוֹת * כֵּן, הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ – אָז וְעַכְשָׁו – לָתֵת לָהֶם יָד… הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ לִהְיוֹת – פֹּה, וְשָׁם – בִּשְׁבִילָם * הֲרֵי אֲנַחְנוּ כָּאן, חַיִּים בְּצִלָּם, וְהֵם – רְחוֹקִים אֲבָל כָּל-כָּךְ קְרוֹבִים – מוּל זֹהַר הָרָקִיעַ יַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם **
וַאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמָתָם – בְּמִלּוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁל כֻּלָּנוּ וּבְמִלִּים הֲכִי פְּרָטִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ * וּמְבַקְּשִׁים אֶת כָּל שֶׁאֶפְשָׁר, וְנוּכַל, בַּעֲבוּרָם לְבַקֵּשׁ * שֶׁיִּהְיוּ בָּנוּ הַכּוֹחוֹת לִהְיוֹת אִתָּם, אַחֲרֵי שֶׁעָמְדוּ לְמַעֲנֵנוּ – וְנָפְלוּ, וְנָתְנוּ עַצְמָם אֶחָד-אֶחָד… * שֶׁנִּרְאֶה – לְמַעֲנָם – אֶת הָאוֹר שֶׁהֵבִיאוּ לָנוּ, בְּחַיֵּיהֶם, גַּם כַּאֲשֶׁר הַכְּאֵב שֶׁלָּנוּ מִתְעוֹרֵר כְּמוֹ שֵׁד, וְדוֹקֵר בְּלַהַב קַר וְחַד… * שֶׁנַּמְשִׁיךְ לָבוֹא לְכָאן, לְהַבִּיט בָּהֶם – יְפֵי הַנֶּפֶשׁ… שֶׁנִּזְכֹּר אוֹתָם – כְּמוֹ שֶׁהֵם. כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ. כָּל-כָּךְ דּוֹמִים * וְהֵם – הֵם, יַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִים **
המקאמה הוקראה בטקס תחילת יום הזיכרון תש"ע, הכותל המערבי – 18 באפריל 2010