צֹהַר בַּחַלּוֹן הוּא תְּרִיס לִירוּשָׁלַיִם
שַׁעַר שֶׁל בַּרְזֶל שׁוֹרֵק לָאֲבָנִים
רוּחַ בַּוִּילוֹן הִיא חֶסֶד הַשָּׁמַיִם
וּתְפִלַּת עַרְבִית זַכָּה כְּנִגּוּנִים
הֵד מִן הַמִּדְרוֹן פּוֹרֵשׂ לְעִיר כְּנָפַיִם
וַאֲנִי הַשָּׁר – וְהֶהָרִים עוֹנִים.
סִמְטָאוֹת צָרוֹת וּרְחוֹב יוֹרֵד הָעִירָה
גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת כְּמוֹ שְׁבִיל מוֹלִיךְ לַגָּיא
אַרְגָּמָן נִרְקָם וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהֶחְוִירָה
גַּג וּמִגְדָּלִים קוֹרְצִים מֵעַל הַתְּוַאי
עִיר שֶׁל מַלְמָלָה אֶת הַשְּׁכוּנוֹת הִסְתִּירָה
אַךְ אֲנִי מַבִּיט – הִיא אוֹר בִּשְׁתֵּי עֵינַי.
בֵּית עוֹלַם יָתוֹם, מִנְזָר חָתוּם בְּעֶצֶב
עִיר שֶׁל נֶחָמוֹת הִיא כֹּתֶל מַעֲרָב
שֶׁבַע אֲחָיוֹת עוֹלוֹת בָּהָר כַּעֵשֶׂב
אֶלֶף נְשָׁמוֹת סוֹפְדוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב
הָעַצְבוּת שְׁקֵטָה וּצְעִיפֶיהָ כֶּסֶף
וַאֲנִי שׁוֹתֵק – וּשְׁתִיקָתָהּ זָהָב
הֲמֻלַּת הַשּׁוּק הִיא זֶמֶר שֶׁל יָמֶיהָ
חַג בָּהּ תַּבְלִינִים וּבֹשֶׂם שֶׁל פְּרָחִים
אֳרָנִים וָצֵל שַׁבָּת לְרַחֲמֶיהָ
עַל אֲבַק הַזְּמַן שָׁמַיִם נְמוּכִים.
וַאֲנִי הַשָּׁר, מַבִּיט, שׁוֹתֵק, שׁוֹמֵעַ
נָח בָּהּ כָּל יָמַי קָרוֹב לַמַּלְאָכִים