בספר הזה הענקתי חיי נצח לחללי מערכות ישראל והבאתי את סיפורי הגבורה של המלחמות, החֵילות, המבצעים והפעולות – ושל החיילים והמפקדים בכל זירות הקרב. בשפת המקאמה תיארתי את הגבורה, את רגעי ההקרבה ואת ההחלטה של מפקדים ולוחמים לצאת אל מול האש כדי לשמור על הבית שהקימו הם והוריהם. במילים המחורזות הפכתי את פרקי ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל המדינה שבדרך ואת הכרוניקות של מלחמות ישראל לסיפורי חיים, שבהם שזורים רעות הלוחמים, אהבת הארץ, הרצון לחיות והנכונות לתת הכול למען המחר. בספר הזה תיארתי את המחיר – את הכאב והדמעות… את הזיכרון שמתעתע ואינו מרפה… את המפגשים באזכרות… את הדיאלוג האינסופי שלנו עם הנופלים…
אסופת המקאמות שבספר הזה היא תוצר של שלושים שנות כתיבה לצה"ל – לאגפיו, לזרועותיו ולחילותיו – וכן למערכת הביטחון כולה. שנים רבות בשירות מילואים – ככותב וכמנחה אירועים בצה"ל – זימנו לי היכרות בלתי אמצעית עם האנשים שמאחורי כלי הנשק, עם המפקדים המובילים גיסות ועם החיילים שבטנקים, במוצבים, במארבים, בסיורים, באימונים ובתעסוקות המבצעיות. פגשתי רבים מהם – לא פעם בשטח עצמו, בבסיסי היציאה או בשיחות אחד-על-אחד – ושמעתי מהם על המשימות, ובעיקר על השליחות; על הפקודות, ובעיקר על הדרך שבה הם מכינים את עצמם לקראתן; על התחושה שאין גבולות של זמן ומקום. כמובן, גם על רגעי הכניסה לשדה הקרב ועל דקת הניצחון, על יחסי הרעות והחברות ועל עצמם אל מול – ובתוך – הטכנולוגיות האדירות. למדתי מהם רבות על תפקיד המפקד – הזוטר או העליון; שמעתי מהם על כלי הנשק שהם מפעילים; הם חלקו איתי את תחושותיהם על שירות המילואים ועל כל מה שמוביל אותם להצטיינות.
את כל הרשמים והחוויות האלה העליתי על הכתב במקאמות. כולן נכתבו לצורך אירועים – עצרות חטיבתיות, טקסים ממלכתיים, טקסי פרידה או טקסי הערכה למצטיינים.
