אֶת שִׁירֵי הַיְּדִידוּת עוֹד לֹא שָׁמַעְתִּי
לֹא רָאִיתִי אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם, אָחִי
אֶת פֵּרוֹת הָאַהֲבָה עוֹד לֹא קָטַפְתִּי
מִכְּרָמִים לְבָנִים אוֹ מִשִּׂיחַ שֶׁל פְּרָחִים.
עוֹד לֹא לָגַמְתִּי אֶת מֵימָיו שֶׁל מַעֲיָן
עַל פִּתְחוּ הָעֲרָפֶל רוֹבֵץ וְשָׁט
אֲבָל עִם אוֹר רִאשׁוֹן, כְּשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר
קֶרֶן אוֹר תִּשְׂרֹט אוֹתִי לְאַט.
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח לָאַהֲבָה
בְּאוֹר תַּפְרִיחַ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה
הִיא שֶׁתָּאִיר בַּלֵּב אֶת דֶּרֶךְ הַתִּקְוָה
תִּזְרַח מָחָר, תִּזְרַח לָאַהֲבָה.
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח לָאַהֲבָה
בָּאוֹר תַּפְרִיחַ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה
עַל אֶבֶן הַדְּמָעוֹת וְדֶרֶךְ עֲצוּבָה
הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תִּזְרַח לָאַהֲבָה.
בִּשְׂדוֹתַי עָבְרוּ הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ
הַבְּרָכָה לֹא נֶאֶסְפָה אֶל בֵּיתִי בַּסְּתָו
כְּמוֹ קִרְעֵי עָנָן לִיבִּי נוֹתָר קָרוּעַ
הֵיכָן הַצִּפּוֹר שֶׁתִּפְרֹשׂ עָלַי כָּנָף?
הֵיכָן הַפֶּרַח וְהָאוֹר בִּשְׂדוֹת הַבַּר
לוּ רַק עֵץ שֶׁל זַיִת בֶּהָרִים לְבַד
מִתּוֹךְ הַצֵּל שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים לַשֹּׁרֶשׁ
מִישֶׁהוּ וַדַּאי יוֹשִׁיט לִי יָד.
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח…