אֶל מוּל הַכְּפָר אוֹ דְּיוּנַת חוֹל
וּמוּל הַסַּכָּנָה
מַבָּט אֶחָד לְבַד יָכֹל
לִשְׁמֹר עַל הַמְּדִינָה
רוֹאִים רָחוֹק, כָּל-כָּךְ קָרוֹב,
אֶת פְּנֵי הַמִּלְחָמָה
אֶת הָאוֹיֵב בְּתוֹךְ הַנּוֹף
וְאֶת מַסְלוּל הַמְּזִמָּה.
סוּפַת אָבָק אוֹ יוֹם חָרְפִּי
עֵינֵינוּ שָׁם – פְּקוּחוֹת
כֻּלָּנוּ יַחַד הַתַּצְפִּית
לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת
וּבַמֶּרְחָב כִּמְעַט נוֹגְעִים
כְּמוֹ בְּמֶרְחַק הַגּוּף
רוֹאִים הַכֹּל – אַךְ לֹא נִרְאִים
תַּצְפִּיתָנִית, לוֹחֵם אִסּוּף…
מִכָּל רוּחוֹת שָׁמַיִם
יֵשׁ עוֹד סַכָּנָה
וּמֻכְרָחִים כָּאן כָּל הַזְּמָן
לִרְאוֹת אֶת הַתְּמוּנָה
וּמִשּׁוּם כָּךְ, אֲנָחְנוּ כָּאן
צוֹפִים לְכָל פִּנָּה –
אֲנַחְנוּ הָעֵינַיִם
שֶׁל הַמְּדִינָה.
בְּתוֹךְ שַׁלְוָה אוֹ סְעָרָה
עֵינֵינוּ מַשְׁגִּיחוֹת
כִּי רַק מִתּוֹךְ תְּמוּנָה בְּרוּרָה
יָנוּעוּ הַכּוֹחוֹת
עִם הַפָּקָ"ל בַּמַּאֲרָב
בִּמְלֶאכֶת הַדְּמָמָה
יָפוּג לוֹ עֲרָפֶל הַקְּרָב
וְאִישׁ עָלֵינוּ לֹא יִשְׁמַע…
מִכָּל רוּחוֹת שָׁמַיִם…
יָמִים-לֵילוֹת, לֵילוֹת-יָמִים
הָעַיִן לֹא תִּבְגֹּד
כִּי זוֹ רֵעוּת הַלּוֹחֲמִים
הַשֻּׁתָּפִים לַסּוֹד
וְזוֹ תָּמִיד אוֹתָהּ אַחְוָה
בְּלֵב הַמְּשִׂימָה
זוֹ הַכַּוֶּנֶת שֶׁל צָבָא
שֶׁיְּנַצַּח בַּמִּלְחָמָה.
מִכָּל רוּחוֹת שָׁמַיִם…