הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ, כַּיָּדוּעַ, מְתַעְתֵּעַ – גַּם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, גַּם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה • וְגַם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֲבַק הַיּוֹם-יוֹם מְכַסֶּה עָלָיו, הוּא פּוֹצֵעַ אֶת הַלֵּב וּמַמְשִׁיךְ לוֹ הָלְאָה • הוּא נוֹגֵעַ בַּעֲצַבִּים הֲכִי חֲשׂוּפִים… הֲכִי רְגִישִׁים… הֲכִי כּוֹאֲבִים… • וּבְכָל רֶגַע אוֹמֵר: אֲנִי כָּאן – לִפְנֵיכֶם וּמֵאֲחוֹרֵיכֶם… אֲנִי כָּאן וְעַכְשָׁו וּלְעוֹלָם בְּכָל הַנְּתִיבִים • וַאֲנִי נִצָּב לְרַגְלֵי הַגַּלְעֵד… בְּיַד הַזִּכָּרוֹן… בְּאוֹתִיּוֹת הָעוֹפֶרֶת… עַל הָאֶבֶן הַלְּבָנָה… • וַאֲנִי נִמְצָא אִתְּכֶם כָּל רֶגַע וְכָל יוֹם – וְלֹא רַק בְּיוֹם הַשָּׁנָה • אֲנִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיכֶם, בְּתוֹכְכֶם, כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ שֶׁלֹּא יֵעָקֵר… כְּמוֹ צֵל שֶׁתָּמִיד יִשָּׁאֵר… • לְצִדָּם שֶׁל הַחֲלָלִים, בְּבֵית הַחַיִּים… וּלְצִדְּכֶם… אֲנִי תָּמִיד הַנֵּר הַבּוֹעֵר… • וּבַעֲבוּר הַמֵּתִים – וּבַעֲבוּרְכֶם – גַּם כְּשֶׁלִּבְּכֶם יָשַׁן, אֲנִי תָּמִיד –– תָּמִיד – בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה עֵר ••
יֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵיכֶם – עַד יְכַבֶּה הָאוֹר… עַד בּוֹא הַנֶּצַח… • יִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֲנִי הַמָּזוֹר, וְיִהְיוּ שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁבִּגְלָלִי לְעוֹלָם לֹא יַגְלִיד הַפֶּצַע • אֲבָל אֲנִי נִצָּב מוּלְכֶם – כָּךְ לוֹחֵשׁ הַזִּכָּרוֹן – אֲנִי נִצָּב כָּאן נֶגֶד הַשִּׁכְחָה • כִּי הַזִּכָּרוֹן הוּא שְׁלִיחוּת… הַזִּכָּרוֹן הוּא מִצְוָה… הַזִּכָּרוֹן הוּא קֹדֶשׁ, וְהוּא מְלָאכָה • וְזֹאת הַחוֹבָה שֶׁלָּכֶם, לְמַעַן הָאֶתְמוֹל וּלְמַעַן הַמָּחָר, לַחְרֹת אֶת שְׁמִי בְּאֵשׁ הַהַנְצָחָה • וּבְכָל רֶגַע אוֹמֵר הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא מְרַפֶּה… שֶׁלֹּא עוֹצֵר… שֶׁלֹּא כָּבֶה… • שֶׁהַחוֹבָה מוּטֶלֶת עָלֵינוּ לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ קָדִימָה – אַחֲרֵי שֶׁנָּדַם הַתּוֹתָח וְנֶאֱלַם הָרוֹבֶה • וְהוּא יוֹדֵעַ: מַה שֶּׁלֹּא הוּקַם לוֹ יָד… מַה שֶּׁלֹּא יֵרָשֵׁם וִיתֹעַד… מַה שֶּׁלֹּא נִכְתַּב עַל אֶבֶן… • מַהֵר מְאוֹד יִשָּׁכַח, וּמִי יְמַלֵּל גִּבּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל? וּמִי, מָחָר, יָנִיחַ פֶּרַח עַל פִּי הַקֶּבֶר? • כָּךְ אוֹמֵר הַזִּכָּרוֹן. כָּךְ הוּא אוֹמֵר – וּדְבָרָיו הֵם חֹק… דְּבָרָיו הֵם צַו חַיִּים… דְּבָרָיו, בַּחֲשֵׁכָה, הֵם אוֹר • וַאֲנַחְנוּ מַקְשִׁיבִים לוֹ וְיוֹדְעִים: אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַנְצִיחַ ––– וְלִזְכֹּר ••
מקאמה שנכתבה לטקס הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים