אֶת הָרֶגַע הַזֶּה הֵם רָאוּ – וְעוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר מִלָּה, עַד שֶׁנֶּעֶצְמוּ, לַנֶּצַח, הָעֵינַיִם… * הֵם רָאוּ אֶת הָרֶגַע הַזֶּה – הָרֶגַע הָאֶחָד, הַנּוֹרָא – עַד שֶׁבְּמִכְוַת אֵשׁ כמו נפלו הַשָּׁמַיִם * וַדַּאי עוֹד דִּבְּרוּ עַל הַתַּרְגִּיל…. אֵין סָפֵק: חָשְׁבוּ עַל אִמָּא וְהַבַּיִת וְהַחֲבֵרָה… * אֲבָל מִן הָרֶגַע הַזֶּה – רֶגַע שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאָז בְּלִי הֶרֶף – כְּבָר לֹא הָיְתָה לָהֶם – גַּם לָנוּ – דֶּרֶךְ חֲזָרָה * וּבֶאֱמֶת, הָרֶגַע הַהוּא – בְּאֶמְצַע שִׂיחַת חֲבֵרִים… אוּלַי, בְּרֶגַע שֶׁל נִמְנוּם קַל אַחֲרֵי יוֹם מְפָרֵךְ… אוּלַי – אֲפִלּוּ – בְּשַׁבְרִיר שֶׁל חֲלוֹם… * קָפָא לָעַד אוֹ נִשְׂרַף מִגַּעְגּוּעִים מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע מָה בְּדִיּוּק אָמְרוּ – אֲבָל אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים: הֵם לֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר לָנוּ שָׁלוֹם * וּבְעֶצֶם, כַּאֲשֶׁר הִכָּה הַיַּסְעוּר בְּקֵפֶל הָהָר וְהַמִּדְבָּר, וְכַאֲשֶׁר נָח עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹן * בָּרֶגַע הַהוּא – הָיְתָה לְשׁוֹן הָאֵשׁ הָאֲדֻמָּה, שֶׁנִּרְאֲתָה לַמֶּרְחַקִּים, לַאֲבוּקַת הַזִּכָּרוֹן * וּמֵאָז, אֲפִלּוּ שֶׁכָּבְתָה… אֲפִלּוּ שֶׁיָּבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת מֵחֻמָּהּ שֶׁל הַבִּקְעָה… אֲפִלּוּ שֶׁרַעַשׁ הָרוֹטוֹר נָדַם לְעוֹלָם… * אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֶל הָרֶגַע הַהוּא – בִּשְׁבִילֵנוּ, אֲבָל קֹדֶם כָּל בִּשְׁבִילָם **
אֶת הָרֶגַע הַזֶּה הֵם רָאוּ – אֲבָל אִישׁ לֹא חָזַר כְּדֵי לְסַפֵּר, וְאִישׁ מהם אֵינוֹ עוֹמֵד כָּאן כְּדֵי לְהָעִיד * וּמִשּׁוּם כָּךְ, אֲנַחְנוּ כָּאן – נִצָּבִים מוּלָם, וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּלִבֵּנוּ אֵשׁ תָּמִיד * שֶׁלּוֹחֶשֶׁת לָנוּ אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ – וְזוֹעֶקֶת אֶת הַשֶּׁבֶר כִּסְעָרָה וְרוּחַ * וְאַחַר כָּךְ רַק לוֹחֶכֶת בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה שֶׁיָּרְדָה עַל כֻּלָּנוּ – כִּי מָה נֹאמַר… אֵיךְ נִתְנַחֵם… וְאֵיךְ נְאַחֶה אֶת הַלֵּב הַקָּרוּעַ… * הֲרֵי אֵיךְ נֵדַע מָה אָמְרוּ בְּאוֹתָהּ רֶגַע – הַאִם חָשְׁבוּ עָלֵינוּ… אוּלַי מִלְמְלוּ דְּבַר תְּפִלָּה… וְאוּלַי בִּקְּשׁוּ מֵאִתָּנוּ בַּקָּשָׁה אַחַת אַחֲרוֹנָה… * אוֹ, אוּלַי, זֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר בִּמְלוֹא גָּרוֹן שָׁרוּ, וְלֹא נָתְנוּ לְמַכַּת הַמָּוֶת לְשַׁבֵּשׁ לָהֶם אֶת הַמַּנְגִּינָה… * אוּלַי, כֵּן – הֲרֵי אַף פַּעַם לֹא נֵדַע, וְהַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ רַק לִשְׁמֹעַ מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם – אֲפִלּוּ בְּלַחַשׁ… בֶּאֱמֶת, רַק לִקְרֹא אֶת הַשְּׂפָתַיִם וְהַלֵּב… * וּבָרוּר, הַמִּדְרוֹן הַזֶּה שָׁמַע הַכֹּל – אֲבָל עַד קֵץ הַדּוֹרוֹת הוּא נוֹצֵר אֶת הַהֵד, וּכְדַרְכּוֹ נִצָּב כָּאן עָרֹם וְשָׁלֵו * וַאֲנַחְנוּ לְעוֹלָם לֹא נְפַצֵּחַ אֶת חִידַת הַנֶּצַח – אַךְ נִשְׁמַר כָּל פֵּרוּר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת שֶׁמִּתְעַמְּמִים וּמִתְחַוְּרִים מִשָּׁנָה לְשָׁנָה * וְהַתְּפִלָּה שֶׁיָּנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם תִּהְיֶה לָנוּ – וְלָהֶם – הַנֶּחָמָה הַקְּטַנָּה * נְבַקֵּשׁ שֶׁיִּשְׁמְרוּ – גַּם עַכְשָׁו, וְתָמִיד – עַל אוֹתָהּ רֵעוּת הַלּוֹחֲמִים, שֶׁחִבְּרָה אוֹתָם – וְאוֹתָנוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם – לְמִשְׁפָּחָה * וְשֶׁזִּכְרוֹנָם יִהְיֶה תָּמִיד נָצוּר בְּלִבֵּנוּ – לִבְרָכָה **
לטקס ההתייחדות עם הנ"ד – 54 חיילי צנחנים וחיל האוויר שנספו באסון בבקעת הירדן, מאי 1977